חייל, קבל עוד שעת שינה!

גדלנו עם "כל הכבוד לצה"ל", ויש כבוד. עכשיו יש כבוד יותר גדול ושאפו גדול על ההחלטה שנתקבלה לאחרונה לאפשר לחיילים להגדיל את שעות השינה ל-7. וזה כבר מתקרב מאוד ל"תקן" האזרחי המומלץ. וכדי לדייק: טווח השינה שנקבע הוא בין 22:00 ל-6:00. ובטווח הזה – במקום 6 שעות שהיו מותרות עד כה, גדלנו בשעת שינה חשובה מאד.

ההמלצה יצאה מבכירי חיל הרפואה. המטרה היתה ברורה: לאפשר לחיילים לשפר את התפקוד שלהם. וגם זה ברור: 6 שעות שינה, שהיו מותרות עד כה, הן טווח גבולי למדי לתפקוד איכותי (ובטיחותי) לאורך שעות היום. תוספת של שעת בונוס? הבדל בין לילה טוב ליום אנרגטי יותר. נקודה.

האם 7 שעות שינה באמת מספיקות?  מומחי איגוד השינה בארה"ב פרסמו מסמך ובו המלצות כמה שעות נכון לישון על-פי השיוך לקבוצות גיל. לצעירים בקבוצת גילאי 18-25 מומלץ לישון בין 7-9 שעות בלילה. נראה ששעת השינה הנוספת היא ברמת החובה.

מעשית, הצבא מחויב לספק לחיילים תנאי שינה הולמים הכוללים מקום לינה, חשיכה ושקט (בתעסוקה מבצעית הכללים קצת או הרבה יותר חריגים). וכשאני רואה איזה קפיצה עשו מקבלי ההחלטות בצבא שלנו, אני מצדיע. כמי שמחנך לאיכות שינה, עם ערכים שנעים בין תרומה לבריאות ועד לפינוק נטו, אני חושב שכל חייל יכול היום להבין שהוא מקבל בוסט לאיכות השינה שלו, כולל גם מידה מסוימת של פינוק. הכל בהשוואה לכללים שהיו מקובלים עד לאחרונה.   

מה שמרגש, בנוסף, היא תשומת הלב ששמו מעצבי הכללים החדשים גם לשעות שלפני השינה. בצבא קוראים לזה ט"ש (טרום שינה) – המקבילה לשעת "היגיינת השינה" שאני מדבר עליה ב"פורום שינה" שוב ושוב. הנוהל הצבאי החדש כולל את ההכנות הבסיסיות הנדרשות קודם השינה – מקלחת והחלפת בגדים - כדי להבטיח שינה איכותית.

אפשר לראות בכללים האלה מעין הכנה וחינוך ל"נוהל היגיינת שינה" מורחב בבית. אני מדבר על "הורדת הילוך" נעימה בשעה-שעתיים שלפני השינה: מקלחת או אמבטיה מפנקת, מוסיקה רוגעת, עמעום אורות, אכילה מתונה, הימנעות מאלכוהול כשעתיים לפני השינה, ולמהדרין גם טמפרטורה נעימה בחדר השינה עצמו.  

ממליץ לחיילים ולמפקדים להיכנס לתרגולת כזו כבר בזמן החופשות. בבית. זמן מצוין למנוחה עמוקה ולטעינת אנרגיה, לקראת החזרה לשיגרה הצה"לית.

בל הרי בסוף כולנו קצת (או הרבה) חיילים, גם כהורים לחיילים, ואני רואה בתיקון הזה לפקודה מסר ברור שמכיר בחשיבותה של איכות שינה לתפקוד תקין. ובשורה התחתונה: לאיכות חיים. לכולנו מגיע, בפקודה.