מקסימום שינה במינימום כוח כבידה

בספרי האחרון, "החלל שמשנה את  חיינו" (ניתן כעת להשיג גם בסניפי הולנדיה), מדובר רבות על יחסי הגומלין בין שני עולמות תוכן הקרובים לליבי במיוחד – איכות השינה, העולם שהוא לב עיסוקיי המקצועיים, וחקר העולמות והחלל הנרחב והמסקרן אותי במיוחד, בוודאי לאור העובדה שפיתוחים רבים המשפרים את איכות השינה שלנו על כדור הארץ נולדו בעקבות חקר השינה בחלל. ספציפית לנו, זהו ענף מאוד מתפתח בישראל.

עוד בספרי ניתן לקרוא על האסטרונאוט לשעבר סקוט קלי, המשתף מניסיונו על השינה בחלל ממספר היבטים, לאחר שבילה בחלל במצטבר כ-520 ימים המתחלקים לארבע טיסות. את הידע שצבר הנגיש גם לקהל הצעיר בספר ילדים פרי עטו – "לילה טוב, אסטרונאוט", שם הוא גם מדבר על קווי הדמיון שבין שינה בחלל לשינה במקומות לא שגרתיים, ביניהם מחנה הבסיס של הר האוורסט ומעבדת מחקר תת-ימית. אין זה מפתיע שקווי הדמיון רבים.

באחת מגיחותיו לחלל, שארכה שנה שלמה, סיפר סקוט כי בתחנת החלל הצוות ישן במגורים אטומים לרעש ואור חיצוני, שגודלם כתא טלפון לאדם. הרבה ביחס למרחב במעבורת החלל. מאחר שכוח הכבידה בחלל מזערי, האסטרונאוטים ישנים בעמידה בשקי שינה המוצמדים לקירות, מה שלא ממש מאפשר ליהנות מהתחושה המרגיעה של שינה אופקית. לקבלת תחושת מוגנות הדומה לזו שהשמיכה נותנת, משתמשים האסטרונאוטים בכבלי בנג'י לקשירתם לדפנות. עוד סיפר סקוט שהשתמש בכדור סקוץ' ככרית.

הידעתם שבחלל אין צלילים - אך במעבורת החלל, ועוד איך יש? לכן, נדרשים גם אטמי אוזניים. ואם ניסיתם להירדם במטוס ולא הצלחתם בגלל שמש חזקה, כנראה שבחלל יהיה מאתגר לא פחות, על כן גם כיסוי עיניים חיוני. אין עננים שיסתירו את השמש וכן המעבורות טסות בקצב מסחרר של כ-30,000 קמ"ש, שבמהירות הזו אפשר למנות 15-16 זריחות ביממה, קולטים? סקוט מספר גם כי בגובה כ-630 ק"מ מעל כדור הארץ, ישנה חשיפה לקרני שמש שאפשר לראות גם בעיניים עצומות, כמו הבזקים קטנים העלולים גם הם להשפיע על שנתו של האסטרונאוט. מדענים רבים חוקרים את התחום בקדחתנות, ועומלים על פתרונות לשיפור איכות השינה במצב שכזה. אין לדעת מאין יגיע הפתרון, אולי מישראל? בכל זאת, העם הנבחר שלנו הוא אחד מהכוכבים בעולם בכל הקשור לפיתוח חקר איכות השינה בחלל - ותרומה ברורה לאיכות השינה אצל כל אחד מכם בחדר השינה.

לילה טוב ושינה איכותית. שם, רחוק בחלל, וגם כאן.