איך נראה חדר שינה בחלל?

עם ציון 52 שנה לנחיתת האדם על הירח והתפתחות חקר החלל, האתגר הבא של האנושות כבר כאן: נחיתה מאוישת על כוכב מאדים. מומחה השינה אבי ברססט, מנהל "פורום השינה של ישראל" בפייסבוק ומנכ"ל הולנדיה, על גישות לתכנון "חדר" שינה בסביבת מחיה בחלל - ועוד

השבוע לפני 52 שנה, ב-20 ביולי, התרחש אחד מהאירועים ההיסטוריים שעיצבו את המאה שעברה והיוו פריצת דרך משמעותית בכל תחומי החיים – הנחיתה המאויישת הראשונה על הירח. אירוע זה היווה קרש קפיצה משמעותי בכל הקשור לפיתוחים ולטכנולוגיות חדשות שנולדו בעקבותיו ועד היום משמשים אותנו בכדור הארץ.

מאז אותו רגע היסטורי שהוכיח יכולות חדשות של האנושות, התפתח מאוד כמובן גם חקר החלל, ואנשי התחום המובחרים בעולם כבר מתכננים היטב את האתגר הבא – לא פחות מנחיתת אדם על המאדים. פרויקט משמעותי כזה מצריך מלאכת מחשבת על כל פרט ופרט, ובגלל שמדובר במסע ארוך (מספר חודשים!) ומאתגר, אחד ההיבטים החיוניים בתכנון המשימה הוא שגרת החיים מחוץ לכדור הארץ, מרגע השיגור ועד הנחיתה והשהות.

אחד המרכזים העוסקים בחקר ופיתוח רכיבים מהמשימה הפנטסטית, הוא D-MARS, מיזם ישראלי השוכן במכתש רמון, ומשמש כמרכז להדמיות מאדים. צוות המשימה, אסטרונאוטים אנלוגים, המכונים "רמונאוטים" (מלשון "רמון"), שוהים בעת המשימות ב"הביטאט" - מבנה מגורים שפותח בטכניון, בהובלת הרמונאוט אלון שיקאר, אדריכל, יזם ומרצה בטכניון בנושא תכנון וביצוע. בעקבות החיבור האישי שלו לנושא החלל והאסטרונומיה, החליט לקחת חלק פעיל במיזם D-MARS והסב את הקורס שהוא מלמד לקורס תכנון וביצוע של מבנה מחקר על כוכב מאדים.

בזכות הקורס, נולד אותו "הביטאט" – מבנה המגורים ששטחו 50 מ"ר, משקלו 4 טון, והוא ניתן לפירוק ולהרכבה בשעה וחצי. במבנה זה אזור מרכזי, ממנו נפתחות שתי כנפיים – אזור עבודה ואזור מגורים. באזור המגורים, לכל אסטרונאוט קפסולת שינה, מקום לאחסון חפצים אישיים, ותא כפול בו ניתן ללבוש ולפשוט את חליפות החלל.

שיקאר, האחראי גם על הבטיחות והתחזוקה במבנה, מדגיש את חשיבות הסביבה הנוחה והביתית לאסטרונאוטים-רמונאוטים. אחת הסיבות העיקריות לתכנון, בדגש על סביבת מגורים נוחה וביתית, היא חשיבותה של שינה בריאה בקרב אנשי הצוות. קפסולות השינה מכילות פיתוחים שנולדו בעקבות חקר החלל ומשמשים אותנו כיום, ביניהם כרית טמפור – שממנה פותח מזרן הטמפור היוקרתי והמפנק.

בנוסף, אופן ויסות התאורה והטמפרטורה בקפסולה מאפשרים שינה מיטבית בתנאים הנתונים, משאיפה שצוות המשימה יישן כראוי ויישאר ברגיעה מקסימלית, שתשפיע גם היא לטובה על השינה שלהם, ושינה טובה, כידוע, מובילה לחשיבה חדה יותר, וסיכויי הצלחה גבוהים יותר בכל משימה.

לא במפתיע, טוען שיקאר: "למשימות חלל עתידיות כדאי לשלוח אנשים שוחרי שלום, רגועים, שמאמינים בעולם טוב יותר, ולאו דווקא טייסי קרב".

האם הייתם רוצים לישון בסביבת מחיה כזו? שתפו אותי!