למה אנחנו מפהקים?

כשמישהו לידנו מפהק, נניח שהוא כנראה משועמם או עייף, ויכול להיות שנשאל אותו שאלות מתעניינות כמו "לא ישנת טוב אתמול?" או "בא לך לישון, הא?". עוד קרוב לוודאי, שנפהק בעקבותיו. פיהוק מדבק בדיוק כמו שטוענים שהוא. שאלתם את עצמכם פעם מהו בעצם פיהוק, ולמה אנחנו מפהקים גם כשלא בהכרח משעמם לנו או שעייפנו? הנה כמה דברים שנחמד לדעת על סממן הזיהוי המדבק של שעמום ועייפות:

הפיהוק הוא למעשה שאיפה ונשיפה לא רצוניות בפה פתוח ואורכו הממוצע הוא כ-6 שניות.   ידוע לנו גם שחלק מרכזי מהסיבה שאנו מפהקים היא עייפות. מדענים שחקרו את הנושא סוברים כי מדובר בחוסר הגעת חמצן למוח ולדם. לצידם, אנתרופולוגים מסוימים טוענים שבימי האדם הקדמון, לפני שהתחלנו לדבר במילים, כשגברי האלפא היו מפהקים, אנשי השבט הסיקו מכך שזוהי העת לישון.

אבל מה בפועל? ישנם מספר גורמים שיביאו אותנו לפהק. מהמרכזיים שבהם, נמצא שינוי מצב מחשבתי או גופני. למשל, מעבר מפעילות פיזית לפעילות יושבנית עם השקעת מחשבה מוחית רבה, כשאנחנו משועממים ועוברים ממצב ריכוז ומאבדים עניין, או במצב הקלאסי – לפני השינה. המוח מכין את הגוף לשינה, וכתוצאה משינוי המצב אנו מפהקים. אז בואו נתעכב רגע על המצב של לפני השינה – כשאנחנו מתחילים להתעייף והערנות שלנו יורדת, כימיקלים מסוימים במוח יגרמו לנו לפיהוק, ביניהם הורמון ה-ACTH הפעיל במיוחד בלילה ואחראי בעצמו על ייצור הקורטיזול, ההורמון האחראי על הורדת מתחים ולחץ דם ומסייע בהכנת הגוף לשינה. 

כשאנחנו עייפים, הפיהוק דווקא מאיץ את הדופק שלנו, ומאפשר לנו בכך כמה רגעי חסד נוספים של ערנות. כך שאם מצאתם את עצמכם מפהקים בזמנים לא הולמים במיוחד במהלך היום, כשהעייפות חזקה מכם, זה כנראה כי המוח מאותת לגוף לנסות לשמור על הערנות.

ולסיום – כן, פיהוק מדבק. פיהוק הוא התופעה השנייה המדבקת בטבע, אחרי צחוק. זה לא צחוק... הוא חוצה מינים ביולוגיים. רבים מאיתנו יפהקו נוכח פיהוקים נוספים לידנו, אפילו בצפייה בסרטון של חיות מפהקות. יותר מזה – יכול מאוד להיות שבעת קריאת טקסט, שמדבר על פיהוקים, אתם מפהקים קלות. 

אני רק מקווה שהיה לכם הפעם מעניין. לילה טוב ושינה ערבה עם מינימום פיהוקים (של עייפות) למחרת.