על חלל ואיכות השינה (ג)

חודש יוני החמים הסתיים – ואני מקווה שחוץ מלישון טוב, קראתם גם כמה ספרים טובים, ובאקורד הסיום של חודש יוני, אני לא פחות משמח, ובאמת שנרגש, לתת לכם הצצה שלישית לספרי החדש – "החלל שמשנה את חיינו", העוסק בשני נושאים הקרובים לליבי – עולם איכות ובריאות השינה כמובן, ולצידו עולמות חקר החלל, והו, כמה שהם משתלבים נפלא – ולא רק בספר.

גבוה ברשימת הפיתוחים שנולדו בזכות חקר החלל ומשמשים אותנו כיום גם בכדור הארץ, נמצא מזרן הטמפור. בסוף שנות ה-60, צוות מדענים ומהנדסים מטעם נאס"א התבקשו לפתח חומר שמסוגל לספוג את הלחץ העצום שיוצר כוח ההאצה (הידוע גם בתור G-Force) של האסטרונאוטים בעת השיגור והנחיתה, לריפוד מושבי החלליות. דרך חליפות ההגנה של טייסי קרב, הגיעו המהנדסים לפיתוח ייחודי של פולימר רך וגמיש, סופג לחצים שמתאים את עצמו לגוף ומפזר את משקלו באופן שווה. בתחילת שנות ה-70 ייבאו שני יזמים משוודיה את החומר למדינתם, בטענה שיכול לסייע בריאותית לסובלים מבעיות גב ועמוד שדרה, וכך היה. מכאן, הייתה הדרך קצרה לשיא הפיתוח: יצירת מזרן מקצף סופג אנרגיה, שיאפשר שינה רגועה וזרימת דם טובה יותר. כך נולד מזרן הטמפור הראשון, שהושק ב-1991 ומאז שיפר את איכות השינה של מיליוני אנשים ברחבי העולם, והיד עוד נטויה.

עם זאת, עדיין מעטים פיתוחי החלל הקשורים לאיכות השינה. בכלל, מדע השינה (ובפרט בחלק הנוגע בתחום השינה בחלל) עודנו בתחילת הדרך, וישראל גאה להיות מהחלוצות בתחום הייחודי הזה. ממש כאן, בארצנו הקטנטונת, מדברים על הקמת מעבדת שינה בתנאי קיצון המדמים חלל, שם ייחקרו אפשרויות לפתרונות, שממש כמו הטמפור – ישפרו את השינה בחלל וכתוצאה מכך גם בכדור הארץ, כולל באזורים לא מפותחים, מבודדים, או ללא תשתיות. וגם ההיפך יכול לעבוד: ישראל עתירה בטכנולוגיות בתחומים רבים, למשל חקלאות בתנאי קיצון, ואפשר לחקור איך להשתמש באותן טכנולוגיות גם בחלל. אחד הנושאים הבוערים למחקר הוא אתגר השינה בטיסה למאדים, שם היממה נמשכת 24 שעות ו-40 דקות. איך יסתגלו האסטרונאוטים לאורך שונה של יממה בבחינת השעון הביולוגי מול תנאים חיצוניים?

רוצים לדעת עוד על החקר המרתק המשלב את איכות השינה ומדע החלל? רוצים לגלות עוד פיתוחים מפתיעים בזכות חקר החלל? מוזמנים לקרוא את ספרי החדש.

בינתיים, לילה נפלא ושקט.