שינה בדרך למאדים
טובי המוחות העוסקים בחקר החלל רוצים להבטיח לאסטרונאוטים שינה איכותית וטובה – כמה שיותר דומה לתרדמת בסרטי המדע הבדיוני. מומחה השינה אבי ברססט, מנהל "פורום השינה של ישראל" בפייסבוק ומנכ"ל הולנדיה, על פתרונות לשינה בחלל – והקשר לשיפור איכות השינה בכדור הארץ
את השבוע הראשון לשנה העברית החדשה, אמשיך בשילוב שני התחומים הקרובים לליבי והקשר הכה טבעי ביניהם – איכות ובריאות השינה שהוא השדה המקצועי שלי, וחקר העולמות והחלל המתפתח במיוחד בשנים האחרונות, כאשר לאנושות שאיפה להגיע מתי שהוא גם אל המאדים, בדגש רב על פיתוחים למען איכות השינה של האסטרונאוטים המיועדים למשימות.
אם טיסה לירח אורכת ימים בודדים, טיסה למאדים צפויה לארוך (כן, תקראו טוב) 6-8 חודשים. בעוד אנחנו רואים בסרטי המדע הבדיוני אנשי צוות חלל שנכנסים לתרדמת ארוכה בלי להזדקן, עד הגעה ליעדם – מה שבשפה המקצועית נקרא "אנימציה מושהית", בידיעה שפתרון כזה עדיין רחוק מאיתנו, מיטב המוחות מטעם נאס"א וסוכנויות נוספות, מדענים וחוקרים, שוקדים על פתרונות דומים ככל הניתן.
לא במפתיע, הצלחה למציאת פתרון דומה יביא להוזלה משמעותית של פעולת השיגור לחלל ותפעולה היקרים, ואף יאפשר בנייה ושימוש בחלליות קטנות יותר – שצורכות הרבה פחות דלק. טיסות מאוישות למאדים ידרשו כמובן מטען וגודל רב יותר מאשר הלוויינים והכלים המשוגרים לכוכב האדום כיום, בפרט כשמדובר בצרכים גופניים של האסטרונאוטים, הכוללים מזון ומרחב תנועה מינימלי שבו יוכלו להישאר שפויים, וכן שמירה על בריאותם ומניעת בעיות העלולות להיגרם מכוח כבידה נמוך, כגון אובדן מסת שריר וצפיפות עצם.
הסברה היא שתרדמת ארוכה מהסוג הזה תוכל לפתור חלק מהבעיות. דוגמה מהכדור לנו? ניתן להוכיח זאת בפשטות על-ידי בעלי חיים הישנים שנת חורף, שבשינה הממושכת מאוד (מאוד) חילוף החומרים שלהם, קצב הנשימה וגם מערכות שונות בגוף מאטות משמעותית.
אך כיוון שבני אדם לא באמת יוכלו לישון שנת חורף, בנאס"א מנסים למצוא פתרון המותאם ביולוגית לבני האדם. חלק מהרעיונות להתקדמות לביצוע מעשי של "תרדמת" כזו, מבוססים על הליך הקיים בחדרי מיון בבתי חולים ושמו "היפותרמיה טיפולית", הליך האורך מספר ימים ובמסגרתו מקררים את גוף המטופל למניעת נזקים לאחר דום לב ומצבים דומים. מחקר מטעם אוניברסיטת ייל הראה כי סנאי הקרקע, הישנים שנת חורף, אינם מתייבשים למרות שאינם שותים, ולמעשה שנת החורף היא מעבר בין מצבי שינה וערות, כאשר המצב העיקרי הוא מצב ביניים של נמנום או תרדמת זמנית, בו מתרחש הליך דומה להיפותרמיה הטיפולית ומערכות הגוף מאטות. עולם המדע לומד בקביעות מניסויים שונים במטרה לשפר את תנאי השינה של כל אחד מאיתנו.
אז שרק נמשיך לחקור ולהתקדם לעבר המטרה שלנו, ולשינה איכותית ובריאה קודם כל כאן, בכדור הארץ שלנו.
מאחל לילה טוב חברים.