אז מה למדנו מהשינה בחלל?

השבוע מציינים בעולם את יום השנה ה-51 לנחיתה הדרמטית על הירח. ליתר דיוק: זה קרה ב-20.7.1969. טסנו, נחתנו, אבל כאן ב"פורום שינה" נדבר על אתגר לכאורה פשוט, חלק משגרת החיים בטיסה לחלל: איך ישנים בחלל? מה למדנו מזה על שיפור איכות השינה שלנו כאן בכדור הארץ (רמז: טמפור)? הפרטים הפנטסטיים לפניכם

51 שנים עברו מאז אחת הדרמות הגדולות בתולדות האנושות. היום המדויק: 20 ביולי 1969, השעה: 22.56. בדיוק אז צעד האדם לראשונה על הירח. המילים הראשונות שנאמרו שם על ידי ניל ארמסטרונג, האסטרונאוט האמריקאי ומפקד אפולו 11, נחקקו כבר בדפי ההיסטוריה: "זהו צעד קטן לאדם, זינוק עצום לאנושות". 

תכלס, האתגר של שלושת האסטרונאוטים שיצאו למסע הבלתי נתפס הזה, מעניין אותנו הפעם מאספקט שמשותף לכולנו: לא רק איך מגיעים, וזה באמת פנטסטי, אלא גם איך ישנים בחלל. כי שינה בחלל היא פעולה הכרחית להישרדות של אסטרונאוטים (כמעט כמו כאן בכדור הארץ).  

אז קודם כל כמה שעות שינה נדרשות (או מוקצות) לאסטרונאוט בחלל? כאן אין דמוקרטיה: חייבים לישון כ-8.5 שעות שינה בכל יום. אין דילוגים וקיצורי דרך. למה? ברור: כדי לתפקד באופן יעיל בפעילות ובמשימות שמחכות לכל אחד שם למעלה. בדיוק כפי שאני ממליץ לכולם, כאן למטה.

אל תספרו לאף אחד, אבל חלק מהאסטרונאוטים דיווחו שמספיקות להם גם 6-7 שעות שינה כדי לתפקד טוב וערני. ההשערה היא שחוסר כוח הכבידה מאתגר פחות את שרירי הגוף, שמצדם דורשים פחות שעות שינה ומנוחה עמוקה.

אבל לכוח הכבידה יש השפעה נוספת במצב שינה, והוא עלול להיות מאתגר: תחושת חוסר משקל גורמת לגוף לרחף תוך כדי שינה. הפתרון: "תחנת שינה". ישנים בתוך שק שינה, שהוא עצמו קשור לקיר או לדרגש שינה. נעים? אז ככה: אם בכדור הארץ רגילים לישון על מזרן שמפעיל לחץ על הגב, בחלל אין כוח משיכה כזה. וגם: החשיפה בחלל ל-16 זריחות ושקיעות מקשה לשמור על דפוס שינה המוכר לגוף (ולמוח). מה שגורם לנדודי שינה מוגברים בחלל.

חשוב להזכיר, שמאחר שבחלל לא חשים כבידה ואין תחושת האוריינטציה (התמצאות במרחב בזמן תנועה). אסטרונאוטים חשים חסרי משקל והם יכולים לישון בכל כיוון. אסטרונאוט שישן ב"תחנת השינה" שבחללית יכול, כאמור, לחבר ("לקשור") את שק השינה בכל מקום זמין: ריצפה, תקרה, קיר. אם המפקד מאשר, האסטרונאוט יכול לבחור כל מקום בתחנת החלל לישון בו, כל עוד הוא קושר את עצמו למשהו.

וכמו על כדור הארץ, האסטרונאוטים עשויים להתעורר באמצע השינה כדי להשתמש בשירותים או להישאר ערים עד מאוחר כדי להביט בנוף הנשקף מהחלון. האסטרונאוטים דיווחו על חלומות וסיוטים. חלקם אפילו דיווחו על נחירות בחלל.

"תחנת השינה" מכילה לא רק שק שינה, אלא גם כרית, מנורה, פתח אוורור, מחשב נייד אישי, מקום לחפצים אישיים ו...חלון המשקיף לחלל. האסטרונאוטים לרוב משתמשים במסכה ואטמי אוזניים כדי להימנע מהאור והרעש. "סביבת שינה" שלמה. ואם לא נשכח שהאסטרונאוטים רגילים לישון בכדור הארץ על מזרן שמפעיל לחץ על הגב שלהם, בשק השינה שלהם קיימת כרית קשה שמפעילה לחץ על הגב שלהם. לפני שאתם קופצים על ההזדמנות וקופצים לחלל, בואו נראה איזה מתנה נפלאה קיבלנו כאן על כדור הארץ, שהיא פיתוח ישיר של ההישגים של נאס"א בתחום שיפור איכות השינה: מהאסטרונאוטים – לכל אחד מאיתנו.

וזו המתנה: מעבדות נאס"א, שאכן דאגו לכל מה שנדרש למסעות לחלל לתקתק, הם העומדים מאחורי פיתוח "החומר מפזר הלחצים" המופלא, ממנו מייצרים את מזרני "טמפור" העילאיים. ובינינו, רק בשביל זה, שווה להשקיע במסעות המאתגרים לחלל.